ציוויליזציה בסכנה: מדיניותו של דונלד טראמפ חותרת תחת העולם המדעי

דונלד טראמפ הכריז מלחמה על המדע - וההשלכות עלולות לאיים על עצם התקדמותה של הציוויליזציה שלנו. הקהילה המדעית העולמית בהלם.

כשאתם מציצים בטלפון החכם החדש שלכם, המופעל על ידי שבב Snapdragon 8 Gen 3 שמעבד פקודות קוליות בן רגע, או מתפעלים מתצוגת OLED עם עומק צבע חסר תקדים, אתם כמעט ולא עוצרים לחשוב על עשרות שנים של מחקר מדעי שמאחורי החידושים הללו. אבל אולי עכשיו זה בדיוק הזמן להרהר - במיוחד כאשר ממשל דונלד טראמפ פותח במתקפה אגרסיבית על העולם המדעי, צעד שישפיע באופן בלתי נמנע על כולנו, כולל כצרכני טכנולוגיה.

קרא גם: קרוב מתמיד: מהי תיאוריית האינטרנט המת?

מה קרה?

הצעת התקציב של הבית הלבן לשנת הכספים 2026 העבירה גלי הלם בקהילה המדעית האמריקאית - והתגובה רחוקה מלהיות מוגזמת. אנו מביטים בפני קיצוצים חסרי תקדים: קיצוץ של 40% במימון המכון הלאומי לבריאות, קיצוץ של 55.8% לקרן הלאומית למדע, וקיצוץ של 24.3% ב... NASAהתקציב הכולל של, כולל קיצוץ מדהים של 47% המכוון במיוחד לתוכניות המדע של הסוכנות.

בעולם שבו חדשנות מזינה את הכלכלה הדיגיטלית, קיצוצים אלה מרגישים כמו ניתוק חמצן לריאותיו של המטופל. הקרן הלאומית למדע (NSF) - שאמורה לקבל רק 3.9 מיליארד דולר, לעומת 8.8 מיליארד דולר הנוכחית - אינה גוף ביורוקרטי מופשט. בשנות ה-1990, ה-NSF מימן את המחקר הבסיסי על למידת חיזוקים, אותה טכנולוגיה המניעה את צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית ומערכות חכמות של ימינו. אותן מערכות שבקרוב יהיו בליבת הסמארטפון או המחשב הנייד הבא שלכם.

קרא גם: כל מה שאתה צריך לדעת עליו NVIDIA DLSS 4.0 ורפלקס 2: מה הם מציעים ולמה הם חשובים

קוצר ראייה עם השלכות ארוכות טווח

הקיצוצים המוצעים פוגעים קשות במיוחד במחקר הבסיסי - סוג המחקר שאינו מניב תוצאות מיידיות, אך מניח את היסודות לפריצות דרך טכנולוגיות עתידיות. כאחת מתחום מדעי המחשב פרופסור אמר אקסיו"אם אתם נוקטים בגישה קצרת רואי ומניחים שהתעשייה יכולה להתמודד עם מחקר לטווח קצר תוך התעלמות מההשלכות ארוכות הטווח, אתם עומדים להפסיד. זה בדיוק לאן שאלינו הולכים אם נקצר את המימון הזה."

האם ידעתם ששבב Snapdragon 8 Gen 3 - זה שכל כך מיומן בטיפול במשימות בינה מלאכותית מובנות - הוא תוצר של שנים של מחקר, הן מסחרי והן במימון ממשלתי? ברבעון הראשון של 2024, הכנסותיה של קוואלקום מיצרני ציוד מקורי (OEM) סיניים גדלו ביותר מ-40% הודות לביקוש לשבב הזה. אבל הצלחה כזו לא מגיעה משום מקום - היא תוצאה של מערכת אקולוגית מחקרית שבה מימון ציבורי תומך בפרויקטים המסוכנים והארוכי טווח ביותר.

כאשר אידיאולוגיה פוליטית גוברת על עובדות

הדאגה העיקרית אינה רק קיצוצי התקציב עצמם, אלא גם ההיגיון מאחוריהם. הבית הלבן מדגיש את הצורך להפסיק את המימון למחקר אקלים, מדעי אנרגיה נקייה, מדעי החברה, ההתנהגות והכלכלה, כמו גם תוכניות בתחומים שהוא מחשיב כתחומים מדעיים בעלי עדיפות נמוכה יותר. NASA, הקיצוצים מפחיתים את העדיפות של לווייני ניטור אקלים ופרויקטים יקרים כמו משימת Mars Sample Return.

זה לא רק שינוי בסדרי עדיפויות - זוהי מתקפה שיטתית על עצמאותו של המחקר המדעי. פמלה גרד מאוניברסיטת מישיגן ציינה"זה לא שאי אפשר לשפר את אופן המימון של המדע. מה שממשל טראמפ עושה מאיים להרוג את 'אווז הזהב' שהוא המדע האמריקאי."

קרא גם: הזיות בינה מלאכותית: מה הן ולמה הן חשובות

כשסין מחכה לך בזרועות פתוחות

בעוד שארצות הברית מחלישה מרצונה את מעמדה המדעי, סין לא מבזבזת זמן. מבחינת שווי כוח קנייה, ייתכן שסין כבר מגיעה לשוויון עם ארה"ב בהוצאות המו"פ הכוללות, והתוואי מצביע על כך שהיא תעקוף בקרוב את ארה"ב בפער משמעותי.

מה המשמעות של זה עבורך, חובב האלקטרוניקה? במילים פשוטות, מרכז החדשנות עשוי לעבור מזרחה. בסין עשוי לצוץ המחקר פורץ הדרך ביותר על חומרים חדשים לסוללות, צגים או מעגלים משולבים. כאן ניתן לפתח אלגוריתמים של בינה מלאכותית מהדור הבא. בינתיים, חברות אמריקאיות, מובילות ותיקות בחדשנות אלקטרונית, עלולות למצוא את עצמן נותרות מאחור.

קרא גם: טכנו-פיאודליזם - צורה חדשה של סדר עולמי

אוניברסיטאות מייצרות קרנות משלהן, אבל זה לא מספיק

בתגובה לקיצוצים ממשלתיים, אוניברסיטאות אמריקאיות מגבירות את מסחור המחקר. ציין מאת מנכ"ל AUTM, סטיבן סוסלקה: "אוניברסיטאות רבות בארה"ב מפתחות קרנות הון סיכון פנימיות לקידום טכנולוגיות שנוצרו במעבדות אוניברסיטאיות. דוגמה בולטת לכך היא קרן האוס, אשר השיקה לאחרונה קרן להשקעה במחקר בינה מלאכותית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי - במיוחד בתגובה לקיצוצים פדרליים."

אבל בואו לא נשלה את עצמנו - מימון פרטי לא יחליף תמיכה ממשלתית מקיפה. מחקר של AUTM מראה מתאם ישיר בין כמות מימון המחקר שאוניברסיטאות מקבלות מהממשלה הפדרלית לבין מספר ההמצאות המוגשות לפטנטים. פחות מימון פירושו פחות פטנטים, פחות חידושים ופחות טכנולוגיות פורצות דרך.

קרא גם: השתמש בזה או לאבד את זה: כיצד AI משנה את החשיבה האנושית

מהמעבדה לסלון שלכם - שרשרת הידע שבורה

ההשפעות של הגבלות אלו לא יהיו מיידיות, אך בעוד מספר שנים, אנו עשויים להרגיש את השפעתן בכאב. כפי שסוסאלקה צופה, ייתכן שהשפעות הקיצוצים לא יורגשו באופן מיידי, אלא יתבטאו לאחר מספר שנים, כאשר יהיה מחסור בבקשות להמצאות. הדבר ישפיע על כל השרשרת. לכן, בעוד 10 שנים, מספר התרופות הרפואיות החדשות בשוק עשוי לרדת. אותו הדבר חל על חומרים חדשים לאלקטרוניקה, אלגוריתמים פורצי דרך או פתרונות אנרגיה חדשניים.

ליתר דיוק - נזכיר את חוק CHIPS, תוכנית של 11 מיליארד דולר שנועדה להבטיח את מנהיגותה של ארה"ב במחקר ופיתוח של מוליכים למחצה. יוזמות כאלה נמצאות כעת בסיכון, וכך גם מחקר חומרים עבור הדור הבא של מוליכים למחצה באמצעות בינה מלאכותית וניסויים אוטונומיים (CARISSMA). ומוליכים למחצה הם לב ליבו של כל מכשיר אלקטרוני שבבעלותכם.

קרא גם: הכול על Microsoft"S Majorana 1 מעבד קוונטי: פריצת דרך או אבולוציה?

מחיר הבורות

כ-1,900 מדענים מכובדים, חברים באקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה, פרסמו מכתב פתוח מזהירים כי התשתית המדעית של המדינה עומדת בפני ונדליזם. קריאה דרמטית זו אינה הגזמה - זוהי זעקת ייאוש מצד קהילה החווה את חורבן שמונים שנות בניית הכוח המדעי האמריקאי בתוך חודשים ספורים בלבד.

היסטוריון המדע רוברט פרוקטור מכנה את מה שקורה תור הזהב של הבורות. ואכן, אנו ניצבים בפני פרדוקס - בתקופה שבה טכנולוגיה ומדע יכלו לפתור את הבעיות הגדולות ביותר שלנו, משינויי אקלים ועד מחלות ניווניות, אנו בוחרים במדיניות שלוקחת מאיתנו את הכלים הללו.

קרא גם: שינויים טקטוניים ב-AI: האם Microsoft הימורים על DeepSeek?

כאשר פוליטיקה קודמת להיגיון

בנסיבות רגילות, קיצוצי תקציב הם חלק מהמחזור הפוליטי. אבל המצב הנוכחי הוא חסר תקדים. כפי שמציינת חוקרת מדיניות האקלים רייצ'ל קליטוס, "עבור חלק מהסוכנויות, נראה שהתוכנית היא 'לקצץ עד שלא יוכלו עוד למלא את משימתן'". זה לא רק שינוי בסדרי העדיפויות - זהו פירוק המערכת כולה.

מלחמה זו במדע בארצות הברית היא חלק מירידה עולמית בחופש האקדמי. בשנה שעברה, 45.5% מאוכלוסיית העולם, או 3.6 מיליארד בני אדם, חיו בסביבות ללא חופש כזה. העובדה שארצות הברית מצטרפת למגמה זו מדאיגה מאוד.

קול להגנת ההיגיון

זה לא צריך להיות המצב. ההיסטוריה מראה שהמדע יכול לשרוד תקופות קשות. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים השתתפות פעילה והבנה שהמלחמה במדע היא מלחמה נגד הקידמה, נגד החדשנות ונגד העתיד.

המדע אינו שמאל ואינו ימין. למוליכים למחצה אין העדפות פוליטיות. חוקי הפיזיקה אינם מצביעים בבחירות. אבל זה תלוי בנו, כפרטים, להחליט אם אנו רוצים חברה המבוססת על ידע ועובדות, או חברה המבוססת על אידיאולוגיה ובורות.

בהתנגשות בין פוליטיקה לחוקי הטבע, הטבע תמיד מנצח. השאלה היא, בצד של מי נהיה - הצרכנים, חובבי הטכנולוגיה, אזרחי עולם המבוסס על מדע? כי במלחמה הזו, אין צופים מהצד. יש רק את העתיד, עליו נגן יחד או שנפסיד יחד.

קרא גם: 

• תעלת פנמה: היסטוריה של בנייתה ובסיס התביעות של ארה"ב
• האם אוזניות מבטלות רעש מזיקות? תובנות של אודיולוגים