היום הוא היום הראשון של הקיץ, אבל יש דבר אחד שלא השתנה כבר הרבה זמן: זרם קבוע של רימאסטרים, רימייקים והוצאות מחודשות. אנחנו ממש בשבוע שעבר סיפר על משחק עם "Definitive Edition" בכותרת! יש יותר ויותר כאלה, ויותר ויותר קשה לכתוב עליהם. עם זאת, במקרה של Xenoblade Chronicles: Definitive Edition, אנחנו אפילו לא מדברים על רימאסטר, אלא על הגרסה האולטימטיבית של המשחק שהופיעה לפני עשר שנים.
כל צילומי המסך בחומר הם מהגרסה הניידת של Switch. בגרסת הטלוויזיה התמונה הרבה יותר טובה.
ככלל, המטרה של רימאסטרים ורימייקים היא למשוך קהל חדש שמסיבה כזו או אחרת פספס את הגרסה המקורית. מודה, אני לא בטוח מה Xenoblade Chronicles: Definitive Edition יתמודד עם המשימה הזו: מתחת לשכבה חדשה של קוסמטיקה, הפנים לשעבר מסתתרות, ושום שיפורים בטווח החזותי לא יכול להסתיר את האלמנטים המיושנים של המשחק. או שאתה מאוד אוהב אסקפדות רטרו כאלה, או שלא. לא ניתן אחר, כי לטפל בזנוblade כרוניקה זה קשה מאוד בכל מקרה.
הסיפור, או יותר נכון העולם של קסנוblade דברי הימים, תמיד היה מעניין: הקרב של שני טיטאנים והאנשים הקטנים שחיים ומייבלים על גבם. כבר משומר המסך הראשון, ששופר באופן ניכר על רקע המקור ב-Wii, נוצר מצב רוח אפי ומרומם. העימות בין שני צבאות, גיבורים, נבלות, חפצים עתיקים וחידות - יש כל מה שאף RPG לא יכול בלעדיו. וכפי שהשם מרמז על Definitive Edition, לא מדובר בדמיון מחדש מהמם של קלאסיקה, אלא בשכבה אחרונה של פוליש. הדמויות לא רק שופרו, אלא ממש שונו במראה החיצוני – ולא כולם העריכו את הסגנון החדש, שצמח או מתוך צורך או מתוך גחמה של המפתחים. נראה שהעולם נעשה ירוק יותר, ונראה שהוא איכשהו הפך משעמם. במקום אחד אתה שמח על עומק הציור המשופר, ובמקום אחר אתה מגרדת את הלפת בהפתעה: במהלך הפיתוח מישהו "המית" את כל העצים שנעו עם הרוח לא רק בגרסה המקורית, אלא גם ב- למען האמת, יציאה נוראית (מסיבות ברורות) ב-3DS!
קרא גם: סקירת רימייק של Final Fantasy VII - 20% קריר יותר, 70% פחות
אבל אם נדבר באופן כללי, בלי להיאחז גם ברזולוציית המסך הנוראה (720p בנייד - מותרות בלתי מושגת), או להורדות מוזרות, אז יש לנו משחק משופר, שאולי לא יעבור את עצמו כחידוש, אבל הוא יצליח לא להכות את הלכלוך עם הפנים שלו. כפי שאמרתי, הדמויות נראות הרבה יותר טוב - וחיות יותר. אנימציות, הבעות פנים, כל זה רחוק מ-Wii. גם הממשק השתפר והפך להרבה יותר נוח, למרות שבמהלך קרבות המסך פשוט מוצף באייקונים לא מובנים שייקח הרבה זמן להתרגל אליהם.
בימים בהם נהוג להשאיר את המסך ללא רכיבי UI כלל, עיצוב Xenoblade דברי הימים נראים ארכאיים. אבל הארכאיות הזו היא חלק מהקסם שלה. אין כאן חידושים מודרניים Fantasy VII Remake סופי - NPC כולם מדברים באותה צורה רק אם פונים אליהם, והעיצוב של הרמות והעולם לא מרשים. או שאתה אוהב את המספר האינסופי של משימות תן וקח, או שנמאס לך מהם, כי הנה הם כאן רב... כמו גם משימות כמו "להרוג את אלה ולחזור אליי". למרות שלא, אני משקר, אין חלק אחרון: את הפרס על השלמת הקווסטים אפשר להשיג ממש במקום, בזכות Monolith Soft. באופן כללי, ישנם חידושי איכות חיים רבים שהפכו את המשחק להרבה יותר נוח.
וכן, הצעקות המונוטוניות במהלך הקרבות לא הלכו לשום מקום. אני מבין ש"אני ממש מרגיש את זה!" שולקה היא כבר המם האהוב על כולם, אבל מאה החזרות הראשונות הספיקו לי כדי לשנוא אותו. אני לא מבין כמה תכונות של עיצוב סאונד יפני.
גם הקרב זהה: דמויות תוקפות אויבים באופן אוטומטי, והשחקן בוחר התקפות מיוחדות (אומנויות קרב) ואסטרטגיה. אין הרבה משחקים עם מערכת לחימה דומה, והמעריצים שלה יהיו מאוד מרוצים. אתה יכול לשחק כשש דמויות שונות עם מאפיינים משלהן. ונראה שהכל במקום, למרות שמשהו עדיין חסר - למשל, היכולת להשפיע על התנהגות החברים במהלך הקרב.
קרא גם: סקירת Xenoblade דברי הימים 2 - עולם פתוח ללא תקינות פוליטית
החידוש העיקרי והאלמנט האטרקטיבי ביותר בפרסום הוא קמפיין אפילוג חדש בן עשר שעות. אין תלונות על זה: המעריצים יבלו יותר זמן עם הדמויות האהובות עליהם ויגלו מיקום חדש. גם מנקודת המבט של המשחקיות חלו שינויים, אבל לא אתאר אותם במיוחד - עדיף לברר הכל לבד.
לבסוף, יש להזכיר לוקליזציה - או ליתר דיוק, היעדרה. בדיוק כמו המקורי, Xenoblade Chronicles: Definitive Edition נותרה ללא תרגום, מה שעלול להוות בעיה עבור מצטרפים חדשים שאינם מכירים את המערכות הרבות הגלומות בנציגי הזיכיון הזה. זִיקָה? קישורי מיומנות? אומנויות? מה זה? המשחק מסביר הכל היטב, אבל באנגלית. עם זאת, אני בטוח שמעריצים רבים (ויש לנו רבים מהם) בהחלט יתעצבנו מהדרכה טובה.
השאירו תגובה